החלת הלכת השיתוף על דירת מגורים שנרכשה חצי שנה לפני הנישואין ונרשמה ע"ש הבעל

1.         הצדדים נישאו בשנת 1985, וקודם לנישואיהם נרכשה עבורם דירת המגורים, אשר זכויותיה נרשמו על שמו של הנתבע (להלן: "האיש").

2.         עניינו של פסק הדין הוא בשאלה: האם לאחר 17 שנות חיים משותפות בדירת המגורים, והולדת שלשה ילדים משותפים, תיוותר דירת המגורים מחוץ לאיזון הזכויות של הצדדים, או כטענת האשה, מחצית מזכויותיה של הדירה - יוענקו לה, על אף שאין מחלוקת כי רכישתה היתה כמחצית השנה - לפני הנישואין.

3.         הצדדים התגרשו זה מזו, והאשה עם ילדי הצדדים מתגוררים מחוץ לדירת המגורים.

4.         כמו כן בוצע איזון הזכויות והכספים אשר נצברו ממועד נשואי הצדדים ועד למועד הקרע המוסכם (30.3.02), באמצעות מומחים מוסכמים, ואין מחלוקת בין הצדדים בדבר סכום האיזון המגיע לאשה (כ-400,000 ש"ח).

5.         טענות הצדדים :

5.1        האיש

*         דירת המגורים הנמצאת בשכונת ... בת"א נרכשה לטענתו קודם

לנישואיו לאשה על יד הוריו - עבורו במתנה.

*         חוזה הרכישה נחתם ב- 24.9.84, והנישואין נערכו ב- 19.2.85.

*         כספי הרכישה שולמו על ידי אביו במלואם, רובם קודם לנישואין, ויתרתם לאחר הנישואין.

*         לטענתו עומדת לו "הגנה כפולה" לדרישתה של האשה בדבר זכויותיה במחצית זכויות הדירה: האחת, רכישת הדירה לפני הנישואין, והשניה, הענקתה כמתנה, מהוריו.

*         לגרסתו, על האשה היה לעבור "משוכה גבוהה" כדי שטענתה בדבר כוונת שיתוף בדירה מצידו,  תתקבל, וזו לא נעברה מן הטעם כי מעולם לא היתה לו כל כוונה לשיתוף: כך בהתנהגותו, וכך בדבריו במהלך 17 שנות חיים משותפים.

*         טוען האיש כי מתחילת הנישואין הבהיר לאשה כי הוריו ביקשו להעניק לו את הדירה במתנה, היא מומנה על ידם, כוונתם היתה כי הדירה תהייה רכושו הבלבדי, והוא לא התכוון לשתף את האשה במתנה זו, "ובייחוד לעת גירושין" (סעיף 16 ב' לתצהירו).

*         מתחילת הנישואין נגלעו סכסוכים בינו לבין האשה, ובעשור האחרון קודם למועד הקרע (30.3.02) לטענתו, התגוררו הם בחדרים נפרדים בדירת המגורים, תדירות יחסי האישות ביניהם היתה נמוכה ביותר, האשה לא ראתה עצמה שותפה במימון הוצאות המחייה, נטל ההוצאות רבץ עליו, והם ניהלו חשבונות נפרדים.

*         בהגינותו מודה האיש כי האשה צירפה אותו לאחד מחשבונותיה, אלא שלגישתו היה זה צירוף פורמלי בלבד -  והוא לא עשה שימוש

בחשבון זה.

*         עוד טוען האיש, כי הראיה לכך כי לא התכוון להעניק לאשה "ממתנתו" (דירת המגורים, ט.ס) היא, עריכת צוואה בשנת 1992, שם הורה כי אינו מוריש מרכושו לאשה, ובעיקר זכויות בדירת המגורים.

ולכן, עותר הוא כי בית המשפט יקבע כי לא התקיימה כל כוונת שיתוף מצדו בזכויותיו בדירת המגורים - עם האשה.